שם הכותב: תאריך: 27 יולי 2014

שמרנות מימונית, פוסט מאת שי פינקלשטיין

House - shayרבות כבר דובר על נושא הדיור בארץ ויוקר המחייה. וועדות ממשלתיות למיניהן קמו ונפלו על הנושא האמור והמלצותיהן נשארו על הכתב בלבד. כרו"ח בתחילת דרכו המקצועית, המחשיב עצמו במקצוע שמרני באופן יחסי, הבנתי שהשמרנות איננה טבועה רק באופי רוכש הדירה ומסלול המשכנתא הנבחר, השמרנות מרימה את ראשה (המכוער, יש לציין) כבר בשלב מקדים לרכישת הדירה בדמות אותן הוועדות הממשלתיות, המתיימרות לסייע לאנשים כמוני בתחילת דרכם, אך בפועל אינן מסייעות אף לא בשקל אחד להפחית את החזר המשכנתא החודשי ובכך להקל על חיי היומיום לשלושים השנים הבאות של זוגות צעירים רבים.

אותן וועדות שהזכרתי, דואגות לפלח אוכלוסייה מסוים, ומותירות מאחור נתח נכבד מאוד שגם הוא זקוק לסיוע, אך אינו זכאי לו. אני לא מכיר זוגות בתחילת שנות השלושים עם ארבעה ילדים (אבל אולי אני לא מסתובב במקומות הנכונים). "שכבות חלשות"? לא בהכרח. אז נכון שהנחת 0% מע"מ לדירה מקבלן ממשיכה לייצר כותרות, אבל מה איתי שבעוונותיי רכשתי דירת יד שנייה? כולנו יודעים שהמדינה שלנו היא לא חברת דיור משכנת שתפשיר קרקעות בקצב מסחרר ותעודד קבלנים להזדרז בבנייה כי הרי בסופו של דבר זה נוח לה, והיא מרוויחה מזה כסף, והרבה.

לנו נותר רק לסמוך על עצמנו, המדינה? בוודאי שלא. הוועדות הממשלתיות השמרניות (עד כדי עיוורון חברתי וסוציו אקונומי)? בוודאי שלא.

מעמד הביניים נשחק ללא הרף, רמת החיים ויוקר המחייה עולים בצורה ליניארית ולא כל כך מתונה, בעוד השכר מזדנב לו מאחור, מרים מעט את ראשו מעל המים אחת לכמה שנים, אך נותר בסכנת טביעה מרחפת. נורמות שבעבר היו פסולות אט אט הולכות ומקבלות לגיטימציה כי כל הסטנדרט שלנו ירד, הרי שוחד ומריחואנה זה IN, היתר לא רלוונטי…

ברצוני לשתף אתכם בחלק מהלבטים אשר ליוו אותי בתהליך האשראי האישי שלי והמשמעותי ביותר, כמו לרוב אזרחי המדינה. במשך מספר שנים הצלחנו לחסוך אני ואשתי, סכום כסף לא מבוטל, דבר שהצריך מאתנו בין היתר לחזור חזרה לבית ההורים (כולל בעת כתיבת שורות אלה), אשר דאגו לכל צרכינו בזמן השהות. שנים רבות של עבודה וחיסכון – אך האם זה הספיק לנו? התשובה צפויה ובנאלית – ברור שלא! לולא עזרה כספית נוספת מההורים של שנינו, חלום הדירה היה נותר שמור ללילות הקרים…

לאחר גיוס ההון הראשוני הגענו לבנקים השונים לבדיקת הצעות למשכנתא. בבנק אחד קיבלנו הצעה יקרה במעט ובבנק אחר מרוב אפשרויות הצליחו לבלבל אותנו. במשוואה הזו הנעלמים הם רבים: תקופת ההלוואה, מספר המסלולים המחלקים אותה, סוג הריבית בכל מסלול וסכום ההלוואה. תוצאת המשוואה היא גובה ההחזר החודשי. פתאום סיסמאות ותיקות כגון "לא שמים את כל הביצים בסל אחד" ו-"פיזור סיכונים" באו לידי ביטוי. אף אחד לא מעוניין לשלם כסף מיותר ולהרגיש פראייר.

ההתלבטויות היו רבות וממושכות (כולל הרבה חישובים על גבי גיליונות אקסל). בכל זאת, זוהי אחת מההחלטות המשמעותיות ביותר שנצטרך לקחת במהלך החיים (לפחות זה מה שהפרסומות ברדיו טוענות). הרעיון המרכזי הוא לבחור את המסלול האידיאלי המותאם לבני הזוג, ולהבין שאין מסלול שהוא בוודאות טוב יותר ממשנהו, שכן אף אחד לא יכול לדעת מה באמת יקרה במשק ובטווח הרחוק ריבית בנק ישראל תצנח ותעלה בוודאי פעמים רבות. צריך להבין שבסופו של דבר יש גבול לתכנון שבשליטתנו, וההחלטה מתבצעת על סמך הכלים הנתונים והיכולות הכלכליות ברגע זה.

חשוב לדעת שבנק ישראל מתיר ליטול משכנתא על בסיס ריבית הפריים עד שליש מהסכום הכולל של ההלוואה. מסלול זה, במיוחד היום, מגלם ריבית נמוכה באופן יחסי ולכן לרוב נוטים לממש את מלוא הזכות במסלול זה. כמו כן, מומלץ לבחון אפשרויות נוספות של נטילת הלוואות ממקום העבודה בתנאים משופרים. לעיתים כך ניתן להוריד את הסכום הכולל של המשכנתא מהבנק.

כזוג שמרן מטבעו, החלטנו שוודאות זה דבר משמעותי עבורנו ולכן למעט החלק של ההצמדה לריבית וההלוואות הנוחות יחסית, נתח לא מבוטל מהלוואה בחרנו לקחת בריבית קבועה וכך גידרנו את עצמנו מסכנת הריבית. בעצם קנינו "ביטוח", בעלות הגדלת ההחזר החודשי כיום על מנת שבעוד קצת יותר מעשור ההחזר יקטן משמעותית ויקדם אותנו אל האושר הצרוף, ארבעה קירות משלנו…

כיוון שהנושא קרוב לליבי החלטתי לגשש ולבדוק כמה זוגות צעירים ישנם במצבנו. משיחות סלון רבות מאוד שקיימתי ניתן לומר כי כולנו שותפים לאותה צרה, משפטו של זוהר ארגוב "למזוזה אני עבד" מקבל משמעות רלוונטית יותר מתמיד…

בתקופת נעוריי אבי היקר נהג לומר לי משפט פשוט אשר בשנים האחרונות מלווה אותי לכל מקום – "הלוואי ותיתן לילדים שלך מה שאתה מקבל". ככל שאני גדל לחיים האמיתיים אני מבין שזו תהיה אחת המשימות המאתגרות ביותר שכן הקושי רק הולך וגובר, רמת החיים והפיתויים עולה, אנו חיים בסביבה דינאמית וטכנולוגית שמשתנה ללא הרף מבלי יכולת תמיד להתאים עצמנו לקצב השינויים.

שייך לנושאים: כללי


8 − שש =