שם הכותב: תאריך: 09 פברואר 2014

ב-9 במרץ 2012 הכריזה יוון על ארגון מחודש של חובותיה במסגרת מאמציה להימנע מהגעה לחדלות פירעון ואי יכולת לעמוד בהתחייבויותיה לנושיה. הכרזה זו העלתה מחדש לכותרות את ה- CDS) Credit Default Swaps) – עסקאות החלף אשראי אשר נכתבו ונחתמו כנגד האג"חים הממשלתיים של המדינה.

סקירה זו באה לעמוד על טיבם ומהותם של ה- CDS , מה הן אותן עסקאות החלף אשראי, הפעלתן במסגרת ארגון החוב היווני ומגמות נוכחיות וצפויות בשוק זה.

במהלך שנת 2011 ותחילת 2012 עת נאבקה יוון בסוגיית תשלום חובותיה והיתכנות ריאלית בפני חדלות פירעון ואי יכולת לשלם חובותיה למחזיקי האג"ח הממשלתיים שלה, צפה ועלתה סוגיה שהשלכותיה ותוצאותיה בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, עדיין הדהדו בזיכרונותיהם (ובחשבונותיהם) של אלו אשר צלחו את המשבר הפיננסי של 2008. סוגיה זו נוגעת להפעלת חוזי ה- CDS, אותן עסקאות ביטוח אשראי אשר בוצעו ונחתמו כנגד החוב הממשלתי היווני אשר הבטיחו למחזיקיהן פיצוי במקרה של אי יכולת המדינה לפרוע חובותיה.

קצת רקע אודות  CDS

חוזי ה- CDS משמשים ומתפקדים כתעודת ביטוח הן עבור אג"ח קונצרני והן עבור אג"ח ממשלתי ויכולים להיות מופעלים במצבים של ארגון חוב, כשל בעמידה של מנפיק האג"ח בתשלומי הריבית או הקרן או פשיטת רגל של התאגיד/מדינה שהנפיקו את האג"ח. הפעלתן מקנה למחזיק בהן זכות לפיצוי כפי שנקבע בחוזה/הסכם המקורי. על פי חוזה זה, רוכש החוזה משלם למוכר החוזה פרמיה שנתית כנגד סדרת אג"ח מסוימת. במידה ומנפיק האג"ח הגיע למצב של חדלות פירעון, הגוף המבטח (המוכר)  צריך לשלם במקומו למחזיק החוזה (הקונה) את תשלומי הריבית והקרן. הפרמיה על החוזה נמדדת במרווחים מריבית הליבור ובנקודות בסיס (100 נקודות בסיס הינן 1%). כל אחוז מרווח בין ערך החוזה לריבית הליבור, מייצג תשלום של דולר אחד עבור 100 דולר מבוטחים בשנה.

על פי רוב, החוזים מונפקים על ידי הבנקים וחברות הביטוח הגדולות ובנקי ההשקעות השונים משמשים כברוקרים לטובת מכירתן והסדרת העסקאות בין הצדדים – המוכר והרוכש. עיקר רוכשי החוזים הינם גופי השקעה, קרנות גידור וכן חברות ביטוח ובנקים המבקשים לקחת פוזיציה כנגד המבטחים.

ובחזרה לסיפור היווני..

אירוע הסדר החובות היווני הוכר כאירוע אשראי בתחילת מרץ 2012 (לא מדובר בחדלות פירעון של המדינה בה למדינה לא הייתה היכולת לפרוע התחייבויותיה בגין הקרן והריבית עבור איגרות החוב שהנפיקה אלא בהסדר חובות בו המלווים, ברובם, הסכימו לתספורת והחלפת האג"ח הנוכחיים שהחזיקו בסדרות אג"ח חדשות שהונפקו מטעם קרן החילוץ של גוש האירו וכן אג"ח של ממשלת יוון ל-30 שנה) דבר אשר הביא את ה- ISDA – The International Swaps and Derivatives Association – הגוף הבינלאומי המורכב ברובו מנציגים של הבנקים והגופים הפיננסים הגדולים בעולם, האמון על פיקוח וניטור פעילות עסקאות ההחלף, להכריז כי מדובר באירוע אשראי – Credit Event המזכה את מחזיקי ה- CDS בפיצוי. תנאי ההסכם קבעו תשלום פיצוי למחזיקי  ה-CDS בסכום של 2.5 מיליארד דולר שהינם 78.5% מערך חוזי ה-CDS שהיו בתוקף באותה על סך 3.2 מיליארד דולר.

הפעלת ה- CDS במקרה הסדר החוב היווני צלחה ללא אירועים משמעותיים וללא תגובות קיצוניות בשווקים שכן הדבר התאפשר לאור שכלול מנגנון הפעולה של שוק זה כפועל יוצא של לקחי משבר 2008. ההפעלה היוותה אבן דרך משמעותית בשוק זה אשר הדגישה את השוני ואת העבודה הרבה שנעשתה מאז הפעלת ה- CDS בזמן קריסת ליהמן ברדרס בשנת 2008, כאשר מרבית ה- CDS הוסדרו בין המוכרים לקונים והותירו גופים מעורבים נוספים בחוסר ידיעה האם יקבלו את מה שמגיע להם. קריסת הבנק גרמה להפעלת מנגנון הפיצוי עבור רוכשי ה- CDS בסכום הקרוב ל- 400 מיליארד דולר אשר היו אמורים להיות משולמים. בפועל, הסכום ששולם למחזיקים השונים עמד על כ- 7.2 מיליארד דולר. כמו כן, בעקבות הפעלת חוזים אלו אל ידי הרוכשים (כנגד אג"ח של ליהמן ברדרס וחברות נוספות), נוצרו לחברת AIG אשר ביטחה בשעתו מאות סדרות אג"ח של הבנק באמצעות אותם חוזים, התחייבויות עתק אשר הביאו את החברה לכדי קריסה ופניה לממשל לטובת סיוע בדמות 80 מיליארד דולר על מנת לכסות ההתחייבויות ולהימנע בעצמה מחדלות פירעון.

מגמות נוכחיות וצפויות בשוק ה- CDS

ה- ISDA, המהווה גוף מקשר לבנקים הגדולים ולקרנות השקעה רבות, יצר מאז אירועי 2008 נהלים חוקיים המחייבים את כל הצדדים להסכם, הוסיף שקיפות והגדרות ברורות באשר למה נחשב אירוע אשראי וכיצד יש להסדיר את החוזים/הסכמים במידת הצורך.

בנוסף, שוק ה- CDS כיום משוכלל מבעבר בכך שכ- 90% מעסקאות ה- CDS הינן מגובות (Collateralized) מה שמבטיח כי מוכרים לא יצטרכו לגייס כמויות כספים נכבדות במצב של חדלות פירעון. כמו כן, בנקים רבים דואגים לדווח על הפוזיציות שלהם בשוק ה- CDS באופן רציף.

המשך קידום חקיקה ורגולציה בשוק זה במסגרת רפורמת Dodd Frank הכוללת בין היתר דרישה להקמת מסלקה שתאגד את הפעילות (בניגוד לרצונם ודעתם של כמה מהבנקים הגדולים) וכן המשך הגברת השקיפות בשוק זה יכולים לתרום רבות לייעול והמשך שכלול שוק זה והגברת השימוש במכשירים אלו כדרך להגן ולגדר פוזיציות והשקעות.

שייך לנושאים: מימון


חמש + 8 =