שם הכותב: תאריך: 24 מרץ 2015

הכנסות הבנקים כל שנה מגיעים לכ- 40 מיליארד שקל, וכחצי מזה מגיע ממשקי הבית. כ- 25 מיליארד מגיע מהפרשי ריביות וכ- 14 מעמלות.

לצערנו, קיים סבסוד צולב של המגזר הביתי למגזר העסקי, כלומר משקי הבית מסבסדים את העמלות הזולות של המגזר העסקי. סבסוד זה מאפשר הענקת אשראי בעיקר לעסקים הגדולים במשק השייכים למעט מאוד אנשים או משפחות, ואי פיזור האשראי על פני מספר רב של לקוחות  יוצר סיכון גבוה לחוסר יציבות. וכאן מגיע העיוות הגדול…

כמה גובים הבנקים (מ' ש')

הפועלים

לאומי

דיסקונט

מזרחי טפחות

הבינלאומי

סה"כ/ממוצע


מרווחי אשראי

הכנסות ממרווח אשראי קמעונאי

2,185

1,401

1,238

627

372

5,823


מרווח אשראי

מגזר קמעונאי

5.12%

4.01%

4.9%

3.33%

2.80%

4.31%

מגזר עסקי

1.83%

2.18%

1.75%

2.32%

2.12%

1.99%

במשקי הבית, המאופיינים באשראי המפוזר על פני מיליוני לווים, באשראי המגובה בבטוחות קלות לעיקול, בלקוחות שהבנקים מכירים זה שנים, ובקיצור – מאופיינים באשראי בסיכון נמוך, עומד מרווח האשראי (הפער בין הריבית שאנו משלמים על הלוואות לריבית שאנו מקבלים על פיקדונות) בממוצע על 4.31% (נכון לשנת 2011, עפ"י עיתון גלובס). לעומת זאת, במגזר העסקי, המאופיין באשראי מסוכן, ריכוזי, עם בטוחות תנודתיות וקשות למימוש, מרווח האשראי עומד על 1.99%, פחות ממחצית המרווח במשקי הבית.

* מקור הנתונים: אתר "גלובס"

banks1טענת הבנקים: "לתת אשראי של 10 מיליון שקל לעסק אחד זול יותר מבחינת העלויות התפעוליות מאשר לתת אשראי של 10,000 שקל לאלף אנשים, כי מערך הסינוף עולה כסף ועלויותיו מגולגלות על מרווח האשראי". ובכל זאת, ההפרש עדיין גבוה מדי ומגלם את התחרות, או יותר נכון, את היעדרה.

אמנם, את הכסף הגדול עושים הבנקים ממרווחי האשראי, אך סעיף ההכנסה הגדול ביותר לאחר הריביות הן העמלות, המהוות נטל על כיסו של הצרכן. מדובר בעיקר בשני סוגים של עמלות שגובים הבנקים – עמלות עו"ש ועמלות בפעילות בניירות ערך. אז איך אפשר להוזיל את עלויות עמלות העו"ש?

הצעות אפשריות לשיפור המצב הקיים

בנקאות אינטרנטית

המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת בהוצאות תפעוליות גבוהות הנאמדות בלמעלה מ- 27 מיליארד שקל בשנה. הפגיעה ברווחיות הבנקים נובעת מההוצאות התפעוליות הגבוהות, והיא מגולגלת למעשה אל לקוחות הבנקים, שמשלמים עמלות וריביות גבוהות יותר. בעולם שבו רוב הפעולות נעשות בלחיצת כפתור באינטרנט או לכל היותר באמצעות שיחת טלפון למוקד הבנקאי, וההגעה לסניף היא חוויה מתישה שבדרך כלל מלווה בעמידה בתורים ובשעות פתיחה בעייתיות, עולה השאלה איך אנחנו, הלקוחות הישראליים, נשארנו מאחור, בשעה שהבנקאות האינטרנטית הפכה למצרך בסיסי במדינות המתקדמות בעולם?

לפי מכון ירושלים לחקר שווקים, עולה כי בנק אינטרנטי עשוי לחסוך ללקוחות 411.50 מיליון שקל בשנה בהוצאות שוטפות על עו"ש.[1]

דרך האינטרנט, ניתן אפילו לצמצם את מרווח האשראי. בכל הבנקים, האינטרנט נחשב ל "ערוץ ישיר" ומן הסתם, פעולות אשר מבוצעות בערוצים הישירים של הבנקים זולות יותר מאשר אם היו מבוצעות על ידי פקיד בסניף. לאחר בדיקה בכל הבנקים, הריביות בביצוע פעולות דרך אתר הבנק טובות יותר מאשר בסניף, הן בפיקדונות וחסכונות והן בהלוואות. באשר להלוואות, התנאים של "הלוואת אקספרס" שניתנת דרך האתר הם יותר טובים (למשל, הלוואה כזו תהיה פטורה מעמלת "עריכת מסמכים" ו/או "עמלת פירעון מוקדם" ברוב הבנקים) מאשר הלוואה המועמדת דרך הפקיד בסניף.

המכון השווה את המערכת הישראלית למערכות בנקים אינטרנטיים בעולם, בהן חברת ING Direct שמרכזה נמצא בהולנד, ופועלת באיטליה, קנדה, גרמניה, ספרד, אוסטרליה, צרפת, בריטניה ועוד. החברה מתמקדת במגוון מוצרים פיננסיים פשוטים לשימוש – חסכונות, משכנתאות, השקעות קמעונאיות, הלוואות וכו'. המודל העסקי שלה מבוסס על עלויות נמוכות ופשוטות, שמתבטאות בראש ובראשונה בהעדר הסניפים ובמצבת כוח אדם המצומצמת. בנוסף, ING Direct גובה מספר נמוך יותר של עמלות מהבנקים בישראל.

a_02-07-2011-11-0-19

המפקח על הבנקים, דודו זקן, טוען כי הם מיישמים בעקביות את המלצות הצוות להגברת התחרותיות בענף הבנקאות (ועדת זקן), ולפיכך פרסם כבר באפריל 2014 את טיוטת ההוראה שתאפשר לציבור לפתוח חשבונות בנק דרך האינטרנט ובנק ישראל החליט השנה (החל מינואר 2015) לאפשר זאת בכדי לעודד לקוחות ולהקל עליהם לעבור בין בנקים ע"י פישוט תהליך פתיחת החשבון, וע"י כך לשפר את התחרות בין הבנקים. אציין כי כיום, רק 4% מלקוחות הבנקים עוברים בנק בכל שנה, מצב המיטיב במיוחד עם הבנקים הגדולים הנהנים מנתח השוק הגדול ביותר.[2]


שייך לנושאים: בנקים, כללי


× שבע = 7