שם הכותב: תאריך: 10 דצמבר 2013

פאנל בועידת ישראל לעסקים שעסק ברציונליות בהשקעות אירח נציגים מהאוניברסיטה העברית, את פרופ' אייל וינטר, המחלקה לכלכלה והמרכז לחקר הרציונליות, מחבר הספר על רציונליות. פרופ' אורלי שדה, חברת הוועדה המייעצת של אגף שוק ההון במשרד האוצר וחברת מליאת רשות ניי"ע, פרופ' דן גלאי – בית הספר למנהל עסקים, ויו"ר סיגמא בית השקעות, ופרופ' צבי וינר מבית הספר למנהל עסקים. את הפאנל הנחתה ליאת רון, עיתונאית גלובס.

האם רגשות עוזרות לנו לקבל החלטות השקעה?

פרופ' וינטר, "הרגשות שלנו עובדים לטובתנו באינטראקציות שבהם אנחנו מקיימים קשר עם אחרים. דווקא בהחלטות אינדיבידואליות הם מפילים אותנו.

למשל מחקר ניסה לבדוק החלטות של מנהלי תיקים בנקודת זמן כשהם מכרו מניה א' וקנו מניה ב'. בנקודה הזו, הוא האמין שמניה ב' תיתן תשואה עודפת על מניה א'. החוקר שאל עצמו כמה הרוויחו מנהלי התיקים מהפעילות הזו, הם הפסידו בממוצע 3%. זה נובע לא מאנליזה לא נכונה, אלא בעיקר מהמערכת הרגשית שלנו שבהרבה מקרים נותנת למנהלי תיקים ביטחון עצמי מופרז, שגורם לפעילות יתר בפעילות מניות. ופוגע בתשואה."

 פרופ' אורלי שדה, "אחת הדרכים לבדוק אופטימיות יתר זה לשאול אנשים איך אתה מעריך את ביצועיך, בהשוואה למשהו מדיד. אם נשאל מי חושב שהתיק שלו יהיה בין ה-10%, בממוצע 30% יעריכו יותר את עצמם. צעירים יעריכו עצמם יותר, גברים יעריכו עצמם יותר, ומשכילים יעריכו את עצמם יותר."

 פרופ' צבי וינר, "סטודנטים אצלנו באוניברסיטה מקבלים כסף לנהל כקרן השקעות. הביצועים העדיפים של הקרן הם בקיץ, כשהסטודנטים בחופש. אחד התפקידים החשובים של מנהלי כספים זה למנוע מאנשים לעשות טעויות. צריך שילוב בין רגש לשכל."

פרופ' וינטר, "היה מחקר שניסה לבדוק את ההשפעה של טסטוסטרון על הביצועים של סוחרי יום. הוא מצא קשר מעניין בין ה-finger ratio, שזה היחס ביד שמאל בין האמה לאצבע. ככל שהיחס גדול יותר לטובת האמה, מנבאים שרמת הטסטוסטרון גבוהה יותר, הוא בדק את היחס בין האצבעות, וגילה שבקרב אנשים שהיחס גבוה יותר, עובר רף מסויים, ההשקעות היו יותר מוצלחות. אלה שיחס האצבעות שלהם היה גדול יותר השקיעו בנכסים מסוכנים יותר. אצל גברים הנטייה היא לקחת סיכון יותר."

האם מנהלי השקעות עושים פעולות כדי להראות שהם עושים פעולות?

פרופ' דן גלאי, "תפקיד של מנהלי תיקים זה לא לשבור את השוק, ולעשות 10% מעל השוק. כשיורד גשם כולם נרטבים. השאלה היא לקיחת סיכונים. תשואה מול סיכון. איך לוקחים סיכונים בצורה יותר רציונאלית. מדברים רק על כסף. אי וודאות היא סטטיסטיקה. משקיע ישראלי הוא מאוד אמוציונאלי.

כשאנשים סוגרים כסף בפקדון בבנק, למרות שהמק"מ באחוז גבוה יותר וזה נזיל. אנשים משלמים פרמיה על אי הנזילות. אנשים לא אוהבים לראות אי ודאות, הם מעדיפים לשלם פרמיה רק שייקחו להם את אי הודאות מהעניים."

manipulation

האם מנהלי השקעות יכולים לתרום?

פרופ' גלאי, "מנהל השקעות אמור לנהל השקעות בצורה מתונה ורציונלית יותר. יש תפקיד חשוב ל-Asset Allocation, לפי התנודתיות בשוק. אנשים מתקשים לעשות את הקצאת המשאבים הללו. יש גם אפקט עדר."

אז איך הקוף לוקח בכל משחקי ההשקעות?

פרופ' גלאי, "הרבה פעמים מתעלמים בתחרויות הללו מהיבטים של השוק – עמלות, ורגולציה. יש היום בארץ רגולציה עצומה על שוק ההון. יש הוצאות שאי אפשר להתעלם מהם. זה תופעה כלל עולמית. יש היום עודף רגולציה. ההשוואה היא לא נכונה. גם לא תמיד אפשר לקנות מניה באותה שנייה ובאותו מחיר. לכן התחרויות לא לגמרי מדייקות.

פרופ' וינר – יש בלבול בין הבטחה לסיכוי

פרופ' וינר, "למד אצלי תלמיד, שהיה עיתונאי כלכלי בכיר. ושאלתי אותו שאולי יסביר את הדברים בעיתון. התלמיד אמר שחצי מהמילים לא ניתן להשתמש בעיתון. אסור להגיד הסתברות. אנשים אוהבים הבטחות. יש חברות שפושטות רגל ואנשים מציעים הצעות לרכוש אותם, ואנשים מתמקדים בגודל ההצעה, ולא בסיכוי שלה להתממש."

נדבר על אפקט בת היענה, זה מגיע אפילו לבדיקה היומיומית של מניות?

פרופ' שדה, "יש לנו נטייה לא לאהוב להסתכל על הנתונים כשהמציאות בעייתית. בתקופות שיש אי ודאות גבוה, ועלייה בשיעורי הריבית. הירידה והאי ודאות גורמת להם לרוץ לפקדונות. כשהשוק עולה, אנשים נורא אוהבים לקרוא עיתונות פיננסית. חוקרים אמריקאים בדקו כניסות של אנשים לחשבונות הפנסיה שלהם, ולקרנות השתלמות וגמל, והראו קורלציה עם המדדים – כשהשוק עולה בודקים יותר, כשהשוק יורד בודקים פחות. יש חשיבות להסתכל על דברים בזמנים טובים ובזמנים רעים.

פרופ' וינטר, "אפקט בת היענה לא בהכרח רע. יש מצבים שבהם אנחנו קושרים את ידנו מאחורי הגב, כדי שלא לעשות משהו שאנחנו יודעים שלא נעמוד בפניהם. אנחנו יוזמים פעולה כדי לא להתפתות. אנחנו יודעים שאנשים בזמן ירידות אנשים מתפתות למכור, וזה לא טוב. הדרך להתגבר על זה היא שלא יגידו להם שום דבר, תחזרו אלי בעוד שנתיים, ועוד שנתיים אני יחליט.

עוד משהו על מבנה האישיות, תפקיד של מנהל תיקים זה לשמש מתווך בין המשקיע לשווקים. מנהל תיקים לא יכול לקחת החלטה לגבי רמת הסיכון של התיק. הלקוח צריך לתת אינפורמציה למנהל תיקים שהוא ישמש כסוכן שלו להשקעות. הבעיה היא שקשה לדעת מה המשקיע רוצה. הדרך היא להגדיר את האינטראקציה בין המשקיע למנהל התיקים, הדרך היא באינטראקציה יותר צמודה."

פרופ' גלאי – זה אפשרי?

"זה אפשרי ובמידה מסויימת עושים זאת. אחת לתקופה צריך לעדכן זאת. ביוני 2002, דוד קליין העלה את הריבית ב-4% בחודש אחד. המק"מ ירד ב-4%, עם ישראל מממש את המק"מ בהפסד של 4%, וקונה פקדונות בהפסד של עוד 2.5%, והבנקים מנצלים את הפאניקה כדי לפתוח פער מול המק"מ, ואנשים עשו את זה.

כל הנהירה לנדל"ן היא לא מובנת בעיני. נדל"ן מ-97' עלה ב-3% ריאלית כל שנה. נדל"ן גם ירד באחוזים משמעותיים. ישראלים גם רצו בהמוניהם לקנות נדל"ן בלאס וגאס. אנשים הסתערו על זה בתאווה בלתי מוסברת. העיקר להשקיע בנדל"ן. את זה צריך להסביר. יש תפיסה שכל משפחה בישראל צריך שיהיה לה בית בבעלותה." 

dice

פרופ' וינטר, "ישראלים ניתנים למניפולציה בקלות די רבה להשקעות אקזוטיות. אולי יותר מאחרים. האופציות להשקעה בארץ יותר מוגבלות, וצריך לעשות משהו עם הכסף. אפקט הנדל"ן הוא במובן מסויים חלק מהתרבות הישראלית, והתרבות הזו הוזרקה באופן משמעותי על-ידי הממשלות בישראל."

פרופ' גלאי, מה עם החלטות אד הוק?

"מנהלי תיקים לא יכולים להתמודד עם החלטות אד הוק. מנהלי השקעות הם לא נביאים, ואין להם יכולת חיזוי פרטנית. חלק מההחלטות זה אינטואיציה, רגש. ישראלים מתפתים להשקעות אקזוטיות, באיי התעלה הבריטי, עם 8% ללא סיכון, ואני אומר – סתכלו על הבנצ'מרק, אפשר להסתכל, אף אחד לא יכול להמציא כלי שמציע הרבה מעבר לבנצ'מרק ללא סיכון. כמובן גם אומרים שאם לא מסכימים יבוא אחר, אז שיבוא אותו אחר."

 פרופ' שדה, עד כמה צורת הצגת הנתונים משפיע על ההחלטה שלנו

"הרבה פעמים מדברים על מנהלי תיקים ותשואה. מנהל תיקים צריך לנהל השקעה מתאימה ללקוח, לצרכי הנזילות, לפרופיל הסיכון של הלקוח. הרדיפה על עוד אפסילון בתשואה היא הבנה שהיא חד מימדים של מקצוע מנהל ההשקעות. כי מנהלי תיקים א בהכרח יצליחו לדעת מה יהיה מחר. צריך שתהיה התאמה לצרכים האינדיבידואליים – נזילות, גיל, שימושיות.

הצגת הנתונים והנגשתם, מה ברירת המחדל מאוד משפיע מה אנשים יעשו. אם ברירת המחדל להשקיע יותר לפנסיה, אנשים השקיעו יותר. אם ברירת המחדל היא להשקיע פחות לפנסיה, אנשים ישקיעו פחות לפנסיה. רפורמת בכר נתנה אפשרות להעביר קופות וקרנות, רובנו לא עושים את זה. שוק רגולטורי לא מספיק."

פרופ' וינרכשמדברים על השקעות, מדובר בעשרות, מאות אלפי שקלים. גם משכנתאות זה השקעה. במציאות של לפני שנתיים, הציעו ריבית קבועה 5%, מול ריבית משתנה 2%, ואנשים העדיפו את הריבית המשתנה.

פרופ' שדהצריך לוודא שמנהלי קרנות שמפרסמים תשואות הם לא מפרסמים תשואה של קרן אחת מני רבות, דווקא של הקרן הטובה שלהם.

פרופ' גלאיהדברים שחשוב הוא לא עוד רגולציה. צריך אוריינות פיננסית. אנחנו היינו אלופי עולם בהצמדה למדד. אנחנו בורים, ונטולי השכלה פיננסית. אנשים צריכים להבין את הדברים הבסיסיים. חלק מהדברים שמציינים נובעים מבורות. רגולציה לא תפצה על בורות, הרגולטור אוהב לעשות את זה, אבל לא עושה את זה טוב. מדינה צריכה יציבות שלטונית, יציבות במסים. השכלה, הבנה פיננסית זה אחד הדברים שאנחנו לוקים בהם מול משקיע אמריקאי או אירופאי.

decision

שייך לנושאים: כללי


+ 1 = חמש