שם הכותב: תאריך: 31 מרץ 2015

200px-Bank_of_Israel_Symbol.svgהקמת בנק קואופרטיבי בישראל – אופק

אחת ההמלצות של "ועדת זקן" דיברה על הקמת בנק חדש, לרבות בנק אינטרנטי, אגודת אשראי וכניסת בנקים בינלאומיים. בנוגע לאגודות אשראי, העריכה הוועדה כי "הקמה של אגודת אשראי תתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית שכן מבנה העלויות המצומצם של גוף כזה והאופי החברתי שלו מובילים לכך שהשירותים הניתנים לחברים בו הם בתנאים טובים יחסית."

כאן נכנסת לתמונה "אופק" – אגודה שיתופית לניהול הון בע"מ, נוסדה ביוני 2012 כדי להקים את הבנק הקואופרטיבי הישראלי הראשון. אופק שמה לעצמה למטרה להוות אלטרנטיבה בענף הבנקאות בישראל באמצעות מתן שירותים מותאמים, בעלות נמוכה, ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים. מודל העבודה של אופק מושתת על מודלים שזוכים להצלחה רבה ברחבי העולם המערבי.

אז למה אנחנו צריכים בנק קואופרטיבי (בנק בבעלות לקוחותיו) ולמה הוא טוב לנו?

ראשית, מערכת הבנקאות בישראל היא מהריכוזיות בעולם. נכון לרבעון השלישי של שנת 2013, חמשת הבנקים הגדולים מספקים מעל 93% מכלל האשראי הבנקאי בארץ. ריכוזיות זו מצמצמת את התחרות ומביאה למחירי שירותים בנקאיים גבוהים. בולטים במיוחד מרווחי הריבית (הפער בין הריבית שהבנק משלם על הפיקדונות לריבית שהוא גובה על ההלוואות) הגדולים עבור משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.

הקמת בנק חדש בישראל תתרום בהכרח לצמצום הריכוזיות, תגביר את התחרות ותביא לירידת מחירים ולהטבה בתנאים של כלל האוכלוסייה.

שנית, בבנק קואופרטיבי יש אחדות אינטרסים בין טובת הלקוח לטובת ה "בעלים", שכן הלקוחות הם הבעלים. ההכנסה העודפת מהפעילות חוזרת ללקוחות ואינה הופכת לרווחים הנכנסים לכיסם של בעלים חיצוניים. לכן, יש באפשרותו של בנק קואופרטיבי למקסם את טובת הלקוח.

bank

היכן זה עומד היום? ובכן, באגודת "אופק" טוענים כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, מערים עליהם קשיים באישור מתווה ההקמה של הבנק. המפקח קבע כי אגודת אשראי תצטרך להציג הון התחלתי של 75 מיליון שקל בכדי להתחיל את פעילותה וטוען כי בלי הון התחלתי כזה – ספק אם בנק קואופרטיבי ישרוד. רף זה מהווה חסם משמעותי עבור אופק בכדי שתוכל לקבל רישיון ולהתחיל בפעילות בנקאית.[1]

אופק גייסה עד כה כ- 2700 חברים כאשר מחיר המניה עומד על 3,000 ₪. במצב הנתון, אופק תצטרך לגייס למעלה מ- 30 אלף חברים, דבר שיקשה מאוד על הקמתה.[1]

הצעה לשיפור המצב הקיים מנקודת מבט אחרת

דיברנו עד עכשיו על התחרות (או חוסר התחרות) בענף הבנקאות בארץ, תוך התמקדות בבנקים עצמם. כל הזמן מדברים על רצון להגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויש הרבה רצון לכך, אבל אם תשאלו אותי, ההתמקדות בבנקים אינה מתארת את כל התמונה. אני חושב שחלק נכבד מהיעדר התחרות נובע מהלקוחות עצמם. לציבור יש רתיעה מהתחום הפיננסי, ורואים את זה גם באדישות של כולנו בטיפול בפנסיה, בקופות גמל, בהשקעות לטווח ארוך וכד'.

עם יד על הלב, כמה באמת מאיתנו עושים השוואה בין קרנות הפנסיה השונות למשל? כמה מאיתנו נכנסים ומשווים תשואות/דמי ניהול של מוצרים פנסיוניים שונים? ובעניין הבנקים, כמה באמת אנחנו בודקים איזה בנק גובה פחות עמלות וריביות?

אני סמוך ובטוח שישנם בנקים טובים יותר מאחרים, נותנים מוצר ערך (למשל, "החשבון ההפוך" בבנק אגוד), גובים פחות עמלות, משלמים ריביות גבוהות יותר על הפיקדונות או גובים ריבית נמוכה יותר על מוצרי אשראי שונים.

העניין הוא שאנשים מעדיפים את המוכר ופחות מוכנים לעשות שינוי, וכאשר זה נוגע לכסף שלנו אנחנו מפגינים חוסר רצון לעסוק בזה. אמנם קיימת אוכלוסייה צעירה, מתקדמת ברמה טכנולוגית, שיותר בשלה להשוואה ובחינה של אפשרויות המעבר בין מוצרים פיננסיים שונים, אך הרוב עדיין נרתע.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אני חושב שאם מסתכלים על התפתחות שוק הבנקאות בישראל, ובמיוחד על הבנקאות הקמעונאית, מבינים שבשנים האחרונות הרבה מאוד כוח עבר לצרכנים. ישנה תחרות ערה בין הבנקים עצמם, והחסם העיקרי המונע מעברים בשיעורים גבוהים בין הבנקים (כפי שציינתי, רק 4% עוברים בשנה) הוא השמרנות והפאסיביות של הלקוח. אני מאמין כי רגולציה נכונה יכולה אמנם לסייע לתהליכים אלו, ואני מודע לכך שענף הבנקאות נמצא בשליטה כמעט מוחלטת של מספר בנקים בודדים, אולם מה שבאמת נחוץ ע"מ שהשוק יהפוך למשוכלל הוא בעיקר השכלה פיננסית, מודעות ומוטיבציה מצד הלקוח לצאת מהפינה הנוחה שלו ולבחור בבנק שמציע לו את ההצעה הטובה ביותר עבורו.

כולי תקווה כי מי שייבחרו למלא את תפקידי המפתח בממשלה החדשה שבפתח, יבינו שאין להם ברירה אלא לפעול למען שינוי סדרי הכלכלה בישראל, ובפרט בענף הבנקאות.

שייך לנושאים: בנקים


× 7 = חמישים שש