שם הכותב: תאריך: 18 ינואר 2016

תמונה חדשה (2)אין ספק שהנושא הסקסי לשנת 2015 הוא … "מתווה הגז"! אז יצאנו לרחובות, צעקנו שזה לא פייר , סיפרו לנו כרגיל שמדובר בביטחון כי כידוע בארץ כולם מדברים על שלום, ורצוי שלא לדבר על צדק. אבל בפועל כששואלים אותנו על מתווה הגז כולנו מזיעים מחוסר נוחות וממלמלים משהו על ריכוזיות וזורקים כמה מילים מ-"מגש הכסף".  אז ניסיתי בקצרה (עד כמה שאפשר) לתת תשובות.

נתחיל מההתחלה- מהו גז טבעי? גז טבעי הוא מקור אנרגיה (סוג של דלק), שבדומה לנפט נמצא במאגרים בבטן האדמה. הגז הטבעי שונה מגז הבישול המוכר לכולם (שנקרא גפ"מ), בעוד שהגפ"מ הוא תוצר של זיקוק נפט, הגז הטבעי נשאב מבטן האדמה, עובר ניקוי וטיפול ומוכן לשימוש.

למה דווקא גז טבעי? מחיר הגז הטבעי זול יותר בהשוואה למחירי דלקים אחרים, הגז הטבעי נקי יותר ופולט לסביבה פחות מזהמים ופחות גזי חממה ומידת הנצילות של החומר גבוהה במיוחד יחסית (בתחנות ייצור חשמל מבוססות גז טבעי נצילות החומר הראשוני יכולה להגיע לכ- 90% בעוד בתחנות מבוססות פחם מידת הנצילות עומדת על כ- 35%).

שימוש גז טבעי בישראל: הגז הטבעי נכנס לשימוש בישראל בשנת 2004 ושימש בהתחלה את חברת החשמל ומפעלי תעשייה גדולים מאוד. בשנים האחרונות עובר המשק הישראלי שינויים משמעותיים בתחום האנרגיה ותוך שנים ספורות הפך הגז הטבעי למקור האנרגיה העיקרי והמועדף לייצור חשמל ולשימוש בתעשיות הגדולות.  המעבר לשימוש בגז טבעי על פני מקורות אנרגיה אחרים, הניב למשק הישראלי בשנים 2004-2013 חסכון של כ-28 מיליארד ₪, וכן תרם להפחתה משמעותית בפליטת מזהמים בזכות צמצום השימוש בסולר, במזוט ובפחם.

אספקת הגז הטבעי בישראל: בתחילת שנת 2012 היו במשק שתי ספקיות גז טבעי: חברת ים תטיס שסיפקה כ-60% מהצריכה, וחברת הגז המצרית EMG. אספקת הגז ממצרים לישראל החלה בשנת 2008, לפי הסכם לתקופה של 20 שנה, באמצעות צינור תת-מימי מאל עריש עד למתקן הקליטה באשקלון. במהלך שנת 2011, לאור התערערות המצב הביטחוני בסיני, החלו הפרעות רבות בהזרמת הגז ממצרים, וההזרמה הופסקה לחלוטין בחודש מרץ 2012. בעקבות זאת, הפך מאגר ים תטיס לספק גז יחיד במשק הישראלי וסיפק כ- 98% מסך אספקת הגז הטבעי לשנת 2012.

על מנת להתגבר על הפער אשר נוצר במשק, בין הביקוש לגז טבעי למקורות האספקה, בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי והתכלות מאגר ים תטיס, הודיע בשנת 2011 שר האנרגיה והמים, בעצת רשות הגז הטבעי, על תכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ( גט"ן/ LNG)  בשיטת המצוף (Bouy/מקשר ימי) כ-11 ק"מ מול חופי חדרה.

ייבוא הגט"ן למשק החל ב- 2013 על ידי חברת החשמל, אשר חתמה על חוזה לחכירתו. במהלך שנת 2013 סופקו כ- 0.51 BCM של גז טבעי מהמצוף הימי, אשר מהווים כ- 7.3% מסך אספקת הגז הטבעי במשק. המצוף הימי נועד לצמצם את המחסור בגז טבעי עד לחיבורו של מאגר תמר, וכן לשמש גיבוי למערכת.

בהמשך שנת 2013 החלה הזרמת גז טבעי ממאגר תמר למשק הישראלי, אשר, לפי הערכות, יש בכוחו לספק את כלל צרכי המשק בשני העשורים הבאים. במהלך שנת 2013 סופקו כ- 5.55 BCM של גז טבעי מהמאגר, שהם לבדם הכמות הגבוהה ביותר של גז טבעי לשנה שסופקה במשק עד לשנה זו.

מפת המאגרים המרכזיים בישראל:

מתווה הגז  עוסק במאגרים: "תמר", "לווייתן" (המאגר הגדול ביותר שהתגלה מול חופי ישראל) ושני מאגרים קטנים יחסית – "כריש" ו"תנין".

 

אז מהו "מתווה הגז"?

מתווה הגז הוא הסדר בין הממשלה לחברות הגז, בראשות נובל אנרג'י האמריקאית וקבוצת דלק הישראלית (בבעלות יצחק תשובה), במטרה להפיק ולשווק גז מהמאגרים שהתגלו מול חופי ישראל לשוק המקומי ולייצוא. ההסדר קובע את מחירי הגז לשוק המקומי, את התנאים לייצוא, התחייבויות לפיתוח מאגרי הגז וסנקציות שיוטלו על היזמים אם לא יעמדו בהתחייבויותיהם.

מדוע יש צורך בהסכם עם חברות הגז?

מאגר "תמר" הינו המאגר המקומי היחיד שמספק גז טבעי למשק הישראלי. מכיוון שנובל אנרג'י וקבוצת דלק שולטות במאגר זה, הן הוכרזו כמונופול או ליתר דיוק דואופול.

שתי החברות רכשו גם את השליטה במאגרים נוספים: "לווייתן" – המאגר הגדול ביותר שהתגלה מול חופי ישראל – ושני מאגרים קטנים יחסית "כריש" ו"תנין".  עסקת הרכישה לא אושרה כחוק על ידי הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, ולכן נחשבת לאסורה. הממונה, פרופ' דיוויד גילה, סבר בתחילה שאפשר לאשר את רכישת "לווייתן" בתנאי שהמונופול ימכור את המאגרים הקטנים למתחרה נוסף. לאחר תקופת היסוסים וביקורת שהושמעה, חזר בו ודרש הפרדת הבעלות על המאגרים הגדולים, שצפויים להיות ספקי הגז הראשיים של ישראל למשך עשרות שנים.

החברות התנגדו להחלטה, ועמדתן נתמכה על ידי גורמים רבים בממשלה וברשות להגבלים עסקיים עצמה. בניסיון לפתור את המחלוקת הקים ראש הממשלה צוות פקידים בכירים והטיל עליו להציג פתרון. גילה טען שהמתווה המתגבש אינו פותר את בעיית המונופול ופרש מהצוות. הצוות המשיך בלעדיו ולאחר הליך מזורז הציג לממשלה את ההסכם, המכונה "המתווה".

מטרת המתווה ע"פ דברי הסבר לטיוטת המתווה: "להביא לפיתוח שדה "לוויתן", להרחבת פיתוח שדה "תמר", לפיתוח מהיר של שדות גז טבעי נוספים, להבטחת ביטחון אנרגטי וליצירת משק תחרותי. המתווה נועד לאזן בין כלל השיקולים הקיימים, כולל אך לא רק השיקולים התחרותיים. השיקולים התחרותיים חשובים כשלעצמם, אך בהקשר הנוכחי ישנם שיקולים מהותיים הנוגעים לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה."

[ביטחון אנרגטי/ביטחון המדינה מובנים לנו- אי תלות של מדינת ישראל באספקת גז טבעי לתושביה, יצירת משק תחרותי-כפי שהסברנו החלשת כוחו של המונופול נובל-תשובה, במילים יחסי החוץ של ישראל- הכוונה היא ליחס לחברת נובל אנרג'י , חברת אנרגיה אמריקאית שאם תפגע משמעותית ייתכן שהפגיעה תגרום לחברות זרות לשקול מחדש השקעות בישראל].

אז מה כולל המתווה?Global-Energy-website-image

  1. החלשת המונופול- המתווה מחייב את חברות הגז למכור את המאגרים הקטנים "כריש" ו"תנין" לחברות חדשות האמורות להיכנס לשוק הגז. המתווה מאפשר לנובל אנרג'י ולדלק להמשיך להחזיק ב"תמר" וב"לווייתן" במשותף במשך שש השנים הקרובות. בתום התקופה אמורה דלק למכור את חלקה ב"תמר" ולהישאר שותפה ב"לווייתן" בלבד, נובל תידרש להקטין את חלקה במאגר "תמר" ל־25%.
  2. פיתוח – נובל ודלק מחויבות לפתח את "לווייתן", ולהתחיל להפיק ממנו גז בתוך שלוש שנים. אם לא יעמדו בלוחות הזמנים, יכולה המדינה לשלול מהם את הזיכיון על השדה.
  3. מחיר הגז בישראל- נקבע מנגנון "פיקוח רך" על המחירים לצרכן הישראלי – מהו פיקוח רך? המדינה לא כופה מחיר מסוים – אבל מתנה את אי כפיית המחיר בעמידה במס' תנאים. המחיר המרבי ההתחלתי עומד על 5.4 ליחידת חום, והוא ניתן להצמדה למחירי הגז העולמיים.
  4. ייצוא הגז- המתווה מציב מגבלות לייצוא (תלוי בין היתר בכמות שתופק ובצריכה הישראלית).

אז מה הבעיה? מדוע מתנגדים למתווה?

  1. מונופול- המונופול של נובל ותשובה עדיין ישלוט בשוק המקומי ובהיצע הגז, ויהיה חזק מספיק כדי להשיג הטבות נוספות במהלך השנים שיבואו. הממשלה סבורה כי מכירת המאגרים הקטנים תוביל לפיתוח תחרות במשק, אך כפי שאמרנו המאגרים הללו קטנים מאוד בהשוואה למאגרי הענק "לווייתן" ו"תמר".
  2. פיתוח- פיתוח לווייתן מבוסס ייצוא, אם חוזי הייצוא לא יחתמו ו/או לא יצאו לפועל – נראה כי המאגר לא יפותח. למה? בשל הטענה שהמשק הישראלי קטן מדי ולא מצדיק כלכלית פיתוח מאגרים נוספים מלבד תמר.
  3. מחיר הגז בישראל- אזרחים ומומחים בישראל סוברים שמחיר הגז גבוה מידי. פרופ' מנואל טרכטנברג למשל טוען שיש להוריד את מחיר הגז לכ־4.5 דולר ליחידת חום, ולהפעיל מנגנון פיקוח מחירים הדומה למנגנון הפיקוח על מצרכים אחרים במשק.
  4. ייצוא – חלק מהמתנגדים דורשים מהממשלה למנוע ייצוא גז, במטרה להבטיח למשק המקומי אספקת גז לאורך שנים. אם אחת ממטרות המתווה היא ביטחון אנרגטי, הרי שהיצוא פוגע בביטחון זה.
  5. תמלוגים למדינה- מסים – עניין התמלוגים והמיסוי טרם הוכרעו , מדובר באחד הנושאים הפחות מובנים והיותר מעורפלים במתווה.Natural Gas

נכון להיום, המסים שאמורות לשלם חברות הגז הן: 12.5% תמלוגים על הפקדת הגז, 25% מס חברות – אותו החברות לא משלמות בשל קיזוז הוצאות פיתוח המאגרים , 11%-23% היטל רווחי יתר , לפי ועדת ששינסקי, – מס זה לא ישולם עד לכיסוי הוצאות פיתוח מאגרי הגז (ונמצא בסימן שאלה האם בכלל יוטל על החברות).

מה קורה בפועל? לדוגמה- בדו"ח של אבנר יהש (חברה בת של דלק אנרגיה בבעלותו של יצחק תשובה) המחזיקה 23% משדות הגז "ים תטיס" ו"לויתן" וכ-16% משדה הגז "תמר", נרשמו ברבעון הראשון לשנת 2015 הכנסות ממסים בגובה 35 אלף דולר בשל קיזוזים בין המאגר ים תטיס לבין מאגר  תמר, סה"כ לתשעת החודשים הראשונים לשנת 2015 נרשמו הוצאות מס של כ100 אלף דולר (כ-0.05% מההכנסות לתקופה).

איפה עומד אישור המתווה כיום? המתווה נועד מלכתחילה כדי לפתור את בעיית המונופול שנוצרה בשוק הגז. זהו הסדר הדורש אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים ושל בית הדין להגבלים העסקיים, כפי שכבר הצגנו – הממונה התנגד בתוקף.

על סעיף 52 לחוק ההגבלים שמעתם? סעיף 52 בחוק קובע שאם שר הכלכלה סבור, לאחר שהתייעץ בוועדת הכלכלה של הכנסת, שהאישור נדרש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה, הוא רשאי לחתום על ההיתר הנדרש ללא התחשבות בדעת הממונה על ההגבלים העסקיים ובסמכות בית הדין. [יש לציין שמאז שחוקק חוק ההגבלים העסקיים החדש ב־1988 מעולם לא הופעל סעיף זה].

שר הכלכלה אריה דרעי התבקש על ידי נתניהו לחתום על המתווה, אולם הוא סירב לקחת על עצמו את האחריות הכרוכה בעקיפת סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים. לכן  אולץ דרעי לפרוש מתפקידו ונתניהו נטל לידיו את תפקיד שר הכלכלה.  הממשלה יכולה הייתה לבקש מבית הדין לאשר את המתווה, אולם נתניהו ואנשיו חששו שהדיון בבית הדין יעכב את המהלך או שבית הדין יחליט לפסול את המתווה. הם בחרו לפעול על פי סעיף 52. להחלטה צורפו דוחות וחוות דעת של המועצה לביטחון לאומי ואנשי משרד החוץ, שנועדו לבסס את הטענה שהחתימה על המתווה נדרשת משיקולי מדיניות חוץ וביטחון.  נכון ליום זה בתום 12 דיונים הצביעה ועדת הכלכלה נגד הפעלת סעיף 52 ונגד עקיפת סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים.

בחודש דצמבר 2015 ראש הממשלה, ביבי נתניהו, חתם על מתווה הגז והצהיר: "הקב"ה נתן לנו מאגרי גז ענקיים", מיד לאחר מכן מפלגת "מרץ" בהובלת ח"כ זהבה גלאון הגישה עתירה לבג"צ נגד ההחלטה. בעתירתה לבג"צ טענה מרץ כי היה שימוש בלתי מושכל ובלתי מוצדק בהפעלת סעיף 52 שלא הופעל במדינת ישראל טרם לכן: "לא שיקולי יחסי החוץ ולא שיקולי הביטחון הם אלה שעמדו על הכף והכריעו בהחלטתו של ראש הממשלה לפטור את ההגבלים העסקיים נשוא המתווה באופן גורף ומוחלט מהוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים, אלא בראש ובראשונה 'מצב העולם' אליו נקלעו לאחר שהממונה חזר בו מהצו המוסכם הוא שעמד על הכף, ובמילים אחרות 'הסיטואציה', היינו, הסיכון מפני חשיפת מתווה הגז להתדיינויות משפטיות והשיקול לפיו במקרה שמתווה הגז יידרש לעמוד למבחן בפני בית הדין להגבלים עסקיים".power-on-button-300x225

מאז עתירת  מרץ הוגשו עתירות נוספות לבג"צ ע"י ארגונים אזרחיים ומפלגות נוספות.

נקודות למחשבה …

  1. האם אפשר אחרת? אומנם לא מצאנו מאגר נפט ענקי שיעשיר את מדינת ישראל , אך קחו לדוגמה את נורבגיה.

בנורבגיה נתגלו מרבצים גדולים של נפט בתחילת שנות ה-70. כחלק מהדאגה לעתיד, ומתוך הבנה שמלאי הנפט הנורבגי צפוי להידלדל, מופרשות חלק מהכנסות המדינה מנפט לקרן השקעות ממשלתית, "קרן הנפט" ששמה שונה לאחר מכן ל"קרן הפנסיה הממשלתית-עולמית". קרן הנפט הנורבגית היא חברה ממשלתית שמנוהלת על ידי זרוע של הבנק הנורבגי. הקרן גובה מסים על רווחי הנפט של המדינה ומשקיעה את הכסף מחדש, בעיקר במניות. שווי הקרן, שהגדילה את הונה פי חמישה בשמונה השנים האחרונות, עומד כיום על כ־850 מיליארד דולר.

  1. תרחיש אימים: בוול סטריט מתנהלת מלחמה בין ענקיות האנרגיה, וגולדמן זאקס סימן את נובל אנרג'י כאחת המועמדות להשתלטות ע"י חברת אקסון מובייל. משהו חשב מה יקרה אם אכן נובל תירכש? האם מחיר של 5.4 ליחידה הוא מחיר שעוד נתגעגע אליו? או שמא אקסון מובייל תפרוש מכאב הראש הישראלי ותבחר שלא לפתח את מאגר לוויתן?

 

מקורות:

נתיב הגז הטבעי לישראל: http://www.ingl.co.il/

טיוטת המתווה בעניין הגדלת כמות הגז הטבעי (…)http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/dov_312_2015.pdf

דברי הסבר לטיוטת המתווה:  http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf

ארגון מגמה ירוקה-המאבק על הגז הטבעי : http://www.green.org.il/gaz/?gclid=CjwKEAiA8ee0BRD1l7vV6JHe0zISJADxYItmucMBhLK7-AjiYYucw7flsCk2UoNU5G8qOmrJZo9QAxoCCkzw_wcB

מה עושים בעולם עם תמלוגי האנרגיה? אתר כלכליסט: http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3512231,00.html

Four Houston oil companies among Goldman Sachs’ picks for likely acquisition targets:  http://fuelfix.com/blog/2015/07/16/four-houston-oil-companies-among-goldman-sachs-picks-for-likely-acquisition-targets/#33445101=0

שייך לנושאים: אנרגיה, כללי

2 תגובות עד כה.

  1. מאת אתי:

    נקווה שהציפיות שלנו יתממשו בסוף ונוכל לנשום לרווחה מיוקר המחיה כאן.

  2. מאת אודליה:

    אני באופן אישי מרגישה שממש עובדים עלינו בעיניים בנושא הזה. עד שהייתה תקווה שנוכל לנשום לרווחה מיוקר המחיה הבלתי נסבל הזה פתאום כל הקלפים נטרפים מחדש.



6 × חמש =