שם הכותב: תאריך: 09 יוני 2014

מה זה בכלל כסף? פוסט מאת אורן קינן

לפני שנדבר על הסוגים השונים של כסף נזכיר שכסף משמש בהמון צורות ובעיקר למסחר חסכון. כל מי שלמד מבוא למאקרו זוכר שכמות הכסף משפיע על רמת המחירים. מחקרים עדכניים מראים שלאופי ייצור הכסף יש גם השפעה על יציבות המערכת הכלכלית על חלוקת ההכנסות ועל מוביליות חברתית. המשבר הכלכלי שהחל ב-2008 חשף את הזהירות שיש לנהוג בניהול המערכת המוניטארית. הקולות הידועים מבין מחזיקי הדעה שיש לפקח בצורה קפדנית יותר על ייצור הכסף הם חתני פרס נובל ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן. בפוסט הזה נסקור את הצורות השונות שכסף מופיע בעולם, את הבדלים ביניהם ואיך זה אמור להשפיע על הפיקוח על הכסף.

הסוגים השונים שיש לכסף:

  1. מזומן. כבר כילדים נשלחנו למכולת עם שטר של 20 ₪ שקל ישן או לירות לקנות חלב לחם. הרעיון במזומן הוא פשוט אתה נותן שטר ובתמורה מקבל מוצרים. אם היה רק כסף מזומן הגדלת מספר השטרות שיש בידי האנשים תגרום לאינפלציה, אנשים יכולים להגיד לעצמם "יש לי המון שטרות אני מוכן לוותר על 40 ₪ בשביל לחם וחלב".
  2. פיקדונות בעו"ש, או כסף אלקטרוני. לכסף זה יש שני מקורות. פיקדון-החנווני קיבל 20 ₪ עבור המוצרים והוא הפקיד אותם בבנק. הבנקאי בתמורה מציין במחשב שהחנווני הפקיד 20 ₪. למחרת יכול החנווני לגשת לרופאה ולהעביר לה את הכסף עבור בדיקה. ז"א שהבנק ירשום 20- בחשבון של החנווני ו- 20+ בחשבון הרופאה. כסף זה וכסף מזומן אינם נושאי ריבית, ההמרה שלהם למוצרים היא כמעט מיידית עלות ההחזקה היא נמוכה מאוד והסיכון לאבדן ערך נמוך. מכל הסיבות האלו שני נכסים פיננסיים אלו נקראים כסף בעוד לסוגים הבאים אנחנו נותנים שמות שונים אבל למעשה יש להם שימוש דומה מאוד לזה של פיקדונות עו"ש ומזומן.
  3. פיקדונות בבנק המרכזי. לבנקים ורק לבנקים יש חשבון בבנק ישראל. חשבונות אלו משמשים להעברת כספים בין הבנקים ומייתרים את הצורך במשאיות שיעבירו מזומנים בין הבנקים השונים.
  4. חוב סחיר. כל חוב סחיר יכול לשמש כאמצעי תשלום, הדוגמה המוכרת לכך היא צ'קים פרטיים, שבעלי עסקים משתמשים בצ'קים שקיבלו לשלם לבעלי עסקים אחרים. עיקר החוב הסחיר הוא כמובן אג"ח ולמעשה הוא המרכיב העיקרי של כסף בעולם. הרחבה על נושא זה ניתן למצוא בהרצאות המצוינות כאן. גם מניות יכולות להיחשב חוב סחיר. חברה יכולה לגייס הון בהנפקת מניות והחזר החוב יכול להגיע ע"י דיווידנדים שהחברה משלמת או ע"י קניה חוזרת של המניות.

מערכת הכסף היא נושא למחקרים רבים ונתונה לשימוש בהגדרות רבות. אפילו למושג כסף יש מספר רב של הגדרות ואין הסכמה בין החוקרים השונים על הגדרה הנכונה לכסף. כאן נשתמש בהגדרה רחבה של המושג.

כסף הוא נכס פיננסי שניתן להמרה למוצרים מוחשיים בזמן ומאמץ סביר, ואשר עלות ההחזקה שלו נמוכה משמעותית משווי המוצרים שיתקבלו בתמורה אליו. ביום-יום אנחנו קוראים רק למזומן ולעו"ש "כסף". הם סחירים לחלוטין הסיכון נמוך אינם נותנים תשואה, עלות אחזקה נמוכה סיכון, ביטוח, וערך ספקולטיבי, '0'. לפי ההגדרה הנ"ל גם זהב (למסחר), אג"ח, מניות, חוב סחיר, פיקדונות ונכסים פיננסיים רבים נכנסים תחת ההגדרה האמורה.

ההבדלים בין הסוגים השונים של הכסף

הסוגים השונים של הכסף נבדלים בכמה פרמטרים הנמצאים על סקלה שבצד אחד שלה עומד בד"כ כסף מזומן ובצד השני נכס פיננסי מורכב. לכל פרמטר נסקור דוגמה או שתיים להמחיש את המושג.

סחירות. כמה פשוט וזול להמיר את הנכס למוצרי צריכה או לנכסים פיננסיים אחרים. כיוון שמסחר הוא השימוש העיקרי של כסף לפרמטר זה יש השפעה מכרעת על הביקוש לאותו "מטבע". השינויים הגדולים בטכנולוגיה המסחר המקוון שינו באופן יסודי את הסחירות של מוצרים פיננסיים רבים והגדילו מאוד את הביקוש להם.

דולר אמריקאי הוא סחיר לחלוטין וכמעט בכל מקום בעולם ניתן לקנות מוצרים עבור דולרים וניתן להמיר דולרים בפשטות ובעמלות נמוכות דולרים לכל נכס פיננסי אחר. טריליונים (אלף מליארד) של דולרים מחליפים ידיים ברחבי הגלובוס מידי יום. לעומת זאת מטבעות של מדינות נכשלות במיוחד לא תמיד יתקבלו בתור אמצעי תשלום עבור סחורה מיובאת.

תשואה. היחס בין ההמרה של הנכס (למוצרי צריכה?) בעוד שנה לבין המרה שלו היום. לכסף מזומן ולפיקדונות עו"ש בארץ יש תשואה שלילית כי האינפלציה שוחקת את הערך של מזומן. לאג"ח קונצרני יש בד"כ תשואה חיובית והיא משתנה בהתאם לרמת הסיכון שכרוכה בהחזקה שלה.

עלות אחזקה. כמה יקר להחזיק את הנכס. עמלות ניהול חשבון בבנק או עלות שכירת כספת בבנק לשמור מזומן או זהב.

שלושת המושגים הבאים שלובים זה בזה ומבחינת כלכלנים רבים אין הפרדה בין המושגים. בחרתי להפריד בין המושגים השונים כי הם מופיעים בעולם בסדרי גודל אחרים וההשפעה שלהם על אנשים היא שונה.

סיכון. כל נכס נושא איתו סיכון מסוים שערכו עלול לרדת או להעלם. אינפלציה לא צפויה יכולה לשחוק את המזומן והכסף בעו"ש. ערך הדינר העירקי צנח עם פלישת הצבא האמריקאי לעירק ב- 2003, בישראל היתה אינפלציה של 450% בשנת 1985. נפילת מחירי האג"ח ב-2008 הראתה כי גם החזקה זאת לא חסינה מסיכון. מצב זה של שינוי ערך הוא חלק מכל נכס פיננסי ולכן חשוב שנבין איזה סיכון כרוך בהחזקת הנכס ואיך לפזר את תיק הנכסים הסחירים כדי למזער את הסיכון.

ביטוח. חלק מהנכסים הפיננסיים משמשים בעיקר לביטוח מפני אירוע קיצוני. דוגמה בולטת לעניין היא הקנייה המאסיבית של זהב גולמי ושמירתו בכספות פרטיות בבנקים ובבתים. קניית הזהב שימשה כביטוח מפני קריסה של המערכת המוניטארית או ספציפית מפני נפילה בערכו של הדולר.

ערך ספקולטיבי. הסיכוי של הנכס להיות שווה הרבה יותר בעתיד. לדוגמה קניית מניות בבורסה של חברות עם אפיק צמיחה מהיר, קניית ביטקוין. למעשה חלק גדול מהחסכונות שלנו מושקעים בנכסים ספקולטיביים.

אורן קינן
בוגר תואר ראשון בכלכלה ומתמטיקה, ובעל תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון.
אורן מתרגל בקורסי כלכלה ושוק ההון במכללה למנהל

שייך לנושאים: כללי


שבע − 4 =