שם הכותב: תאריך: 09 מרץ 2015

תמחור חוזים עתידיים הוא נושא בעייתי שעד היום דנים בו. שהרי, אין נוסחה מדויקת להגיע למחיר של חוזה עתידי, כדי לחשב את המחיר צריך לקחת בחשבון המון משתנים למשל: מחיר נכס הבסיס, ריבית השוק, ציפיות לגבי מחיר נכס הבסיס וציפיות ריבית. במקרה של חוזה עם מימוש פיזי צריך לקחת בחשבון גם עלויות אחזקה, עלויות הובלה, אפשרות שחלק מן הסחורה תאבד במקרה של חיטה למשל, במידה והחוזה הינו על ריביות בין מטבעות צריך לקחת בחשבון שתי ריביות שונות של שתי מדינות והציפיות שלהם, . בנוסף צריך לקחת בחשבון אפשרויות של אסונות טבע שיכולים להרוס חלק מן הסחורה ועוד משתנים רבים נוספים. לכן ניתן להבין מדוע כל כך קשה לחשב במדויק כמה שווה חוזה עתידי שלא כמו מניה או אג"ח שניתן לחשב את המחיר ואז ניתן רק להתווכח על הריבית להיוון וציפיות.
בנוסף המסחר בחוזים עתידיים רק הולך ומתפתח ונהפך ליותר מתוחכם. לפני מספר שנים השיקו מוצר פיננסי חדש – אופציות על חוזים עתידיים, זהו נגזר על נכס בסיס שהוא נגזר בעצמו.

5312084_orig

כדי לחשב מחיר של חוזה עתידי ישנה הנחה אחת מאוד חשובה, שאין ארביטרז' כלל. הנחה זאת כיום אינה כל כך רחוקה מן המציאות מכיוון שאם יש ארביטרז' הוא נסגר מהר מאוד.
אם למשל אנו מחשבים מחיר של חוזה עתידי על מנייה מסוימת החישוב הינו יחסית פשוט, לוקחים את מחיר המנייה כיום ומכפילים אותו בריבית חסרת הסיכון בחזקת הזמן עד הפקיעה. אבל מה קורה כאשר מדובר בנכס בסיס מסובך יותר למשל מנייה שמחלקת דיבידנד, או סחורה שמייצרת תשואה וצריכה להינתן לקונה פיזית בזמן הפקיעה? במקרה כזה צריך לקחת בחשבון נתונים רבים שהם ממש לא ידועים כגון התשואה שהסחורה תספק עד למימוש, או אפשרות שחלק מהסחורה יהרס עד לאספקה וכדומה. במקרים אלו אין בדיוק נוסחה שתיתן את המחיר המדויק.

בעצם המסחר הרב שספקולנטים מבצעים בחוזים עתידיים משפיע על המחירים של סחורות ממשיות ובכך משפיע על חיי כולנו. למשל אם ספקולנט כלשהו יחשוב שהשנה יבול החיטה יהיה ממש מועט ובכך היצע החיטה יקטן והביקוש יעלה עקב גידול טבעי באוכלוסיית העולם ולפיכך מחיר החיטה יעלה. לכן הוא קונה חוזים על חיטה דבר שמעלה את המחיר של החיטה ואם הוא קונה כמויות גדולות ואז נוצרת שמועה בשוק וכולם קונים חוזים על חיטה למחרת כולנו נתעורר למציאות שבה מחיר החיטה עלה בעשרות אחוזים ומהר מאוד מחיר מוצרים שמתבססים על חיטה יהיו יקרים יותר בעשרות אחוזים. בכך ספקולציה שלא קרתה עדיין ויכול מאוד להיות שלעולם את תיקרה העלתה את יוקר המחייה של כל אזרחי העולם. / בעקבות ספקולציה זאת עלה יוקר המחיה העולמי.
דוגמא מעולה לכך מחירי הדלק, ישנם ספקולציות על מחיר הנפט בעולם דבר שמשנה את מחיר החוזים העתידיים על הנפט ובעקבות זאת מחיר הדלק עולה או יורד בעולם כולו לרוב ללא שום סיבה מוצדקת. זה קורה מכיוון שבעולם הפיננסים ובמיוחד בחוזים עתידיים הציפיות יוצרות מציאות.

image7

חוזים עתידיים יכולים ליצור מעין בועה גם בתחום הסחורות. כך למשל, בחוזים על הזהב. הרי, כמות הזהב בעולם מוגבלת ולא ניתן לייצר עוד זהב. כמות הזהב בעולם שנמצאת מעל פני האדמה (ללא צורך לחצוב) מוערכת בכמות בין 155,244-171,300 טונות, אם ניקח את המספר הגבוה בטווח נגיע לכך שיש בעולם כ-6 מיליארד אונקיות של זהב. עם זאת הערכות הם שכרגע בעולם קיימים כ-6 מיליארד חוזים עתידיים על זהב, זאת אומרת שאם כל החוזים יגיעו לפקיעה והרוכש ידרוש את כל הסחורה, כל הזהב בפורט נוקס וכל הזהב בעולם כולו לא יספיקו לספק לו אפילו עשירית. המצב דומה בחוזים עתידיים על כל סחורה ובמיוחד לגבי סחורות אשר בכמות מוגבלת בעולם ולא ניתן לייצר עוד.

למשל המסחר במתכות זהב וכסף ברובו נעשה כיום על ידי חוזים עתידיים. הרי זהו דבר פנטסטי הנייר מעיד על כך שלאדם יש את המתכת שמורה במקום כלשהו והוא יכול לסחור בו בלי להסתובב עם שקים של מתכות דבר החוסך עלויות יקרות של אחסון ושינוע, בעצם כל חוזה עתידי אמור להיות מגובה על ידי הסחורה פיזית.
אומנם במציאות כמות החוזים העתידיים שנסחרים במתכות אלו הוא בעצם ביחס של 1:100 מה שאומר שאם כל האנשים שרכשו חוזים על הזהב ידרשו לקבל את הסחורה. הם יוכלו לקבל רק כאחוז אחד מסך הסחורה.

הזהב ומתכת הכסף הן האיום הגדול ביותר על הבנקים המרכזים כיום. מכיוון שמתכות אלו נחשבות כמוצר השקעה אטרקטיבי עבור הציבור, הן תמיד משמשות כמפלט לכסף של משקיעים בעת משבר כלכלי.

בשנים האחרונות ובעקבות המשבר של שנת 2008 הבנקים המרכזים מדפיסים כסף בכמויות גדולות. דבר העלול לגרום לאיבוד האמון של המשקיעים במטבעות בכל העולם המערבי. ועלול לגרום לקריסה של הכלכלה העולמית. בעקבות כך הבנקים המרכזים מתערבים במסחר ובמחיר של מתכות אלו. בשנת 1998 יו"ר הפדרל ריזרב הודה בכך. אחת הדרכים של הבנקים המרכזים להוריד את מחיר המתכות הינה לכתוב חוזים עתידיים על המתכות האלו. מכיוון שבמסחר כל המידע שקוף וניתן לראות כמה חוזים נכתבים בכל יום, ניתן לראות שכמעט בכל שבוע נכתבים חוזים בשווי של כל כמות הזהב אשר נחצב בשנה בעולם כולו.

שייך לנושאים: שוק ההון


− 3 = שתיים