שם הכותב: תאריך: 19 נובמבר 2013

באחרונה נתקלים יותר ויותר במונח מימון המונים או crowdfunding. המקרה האחרון הידוע הוא המקרה של עוזי וייל, סופר, סטיריקן, בעל נוכחות פייסבוק מרשימה, שביקש לממן את כתיבת ספרו האחרון באמצעות ההמונים. עוזי וייל זכה לקיטונות של ביקורת מהגולשים שהחליטו לתמוך בפרוייקט, טענות לרמאות שלו, על כך שמאחוריו עמדה הוצאה מכובדת לאור, הספרים שהקוראים אמורים היו לקבל ראשונים הגיעו לידיהם אחרי שהגיעו לחנויות, ושאר טענות מכל הכיוונים.

בעצם הסיפור של וייל, ממחיש בקליפת אגוז את התחום של מימון המונים, זה הקרוי crodfunding. אז בואו ננסה לצלול לתוך עולם מימון ההמונים.

crowdfunding כרוך בקריאה כללית, שנעשית דרך האינטרנט, לגיוס כספים לתמוך ולגייס כסף למיזם כלשהו, בין כתרומה ובין תוך בתמורה כלשהי, מוצר, זכויות הצבעה, וכיו"ב. תופעת מימון ההמונים התאפשרה בזכות יכולות השיתוף האינטרנטיות שהתפתחו מה שקרוי web 2.0.

מחקר שערך גוף שנקרא crowdsourcing.org בחן נתונים שקיבל מ-170 פלטפורמות למימון המונים (crowdfunding platforms – CFP). לפי המחקר סך של לא פחות מ-2.7 מיליארד דולר גוייס ברחבי העולם במהלך 2013, בערך במיליון קמפיינים לגיוס מוצלחים, תוך שימוש בפלטפורמות הגיוס השונות. נכון לסוף 2012 יש בעולם כ-550 פלטפורמות שונות לגיוס כספים (CFP), כאשר צפון אמריקה היא זירת גיוס הכספים הגדולה בעולם לתצורה זו. בישראל קיימים ממועט של אתרים לגיוס כספים בתצורה של מימון המונים.

הפלטפורמות השונות לא מציעות בדרך כלל יותר מאשר אתר שדרכו ניתן לפנות לציבור לצורך גיוס הכסף, תוכנה לניהות העברת הכספים ואדמיניסטרציה.

כמות הקמפיינים בפלטפורמות הגיוס השונות בחלוקה גיאוגרפית (מקור croudsourcing.org)

Table 1

לחץ להגדלה

תצורות המימון השונות באמצעות crowdfunding:

אפשר לחלק את תצורות הגיוס השונות לפי התמורה שהם מציעים (Hemer, 15)

  • מימון על-בסיס תרומה: התצורה הבסיסית והנפוצה ביותר היא תצורת התרומה. בדרך כלל מדובר בקמפיינים למטרה סביבתית, קהילתית כלשהי, אולם ניתן למצוא מימון בתצורה כזו גם למיזמים אמנותיים. בעוד שהתמורה היא כאמור תרומה, עדין קיימת תמורה, לא חומרית, בדמות מכתב תודה, הזכרת שם התורם באופן כלשהו במיזם, ועד למתן תפקיד בסרט שהתורם סייע במימונו.
  • מימון בתמורה: בתצורה זו המממן זוכה לתמורה כלשהי, בין אם שירות שיוענק לו, או התצורה הנפוצה יותר היא מכירה מוקדמת של מוצר כלשהו (כפי שהיה המקרה של עוזי וייל בספרו האחרון). גיוס הכסף מסייע בהפקת הסרט, אלבום מוסיקלי, ספר. תצורה זו מהווה בעצם צורה של הזמנה מראש של המוצר. ההדמנה מראש מאפשרת לסיים את המוצר, ולהעבירו למזמינים.
  • הלוואת המונים: כאן מדובר בהלוואה בתנאים מוגדרים. המלווה זוכה לקבל ריבית והחזר קרן לאחר תקופה. ההלוואה מן הסתם טומנת בחובה סיכון.
  • השקעת הון: כאן מדובר בתצורה המסובכת ביותר של מימון המונים. יש כאן גם סוגיות של גיוס כסף מהציבור, וחוקי ניירות ערך נכנסים לתמונה שכן אסור להציע לציבור לרכוש ניירות ערך, מבלי לפרסם תשקיף. לאור זאת הגיש חה"כ אבישי ברוורמן, הצעת חוק שמסדירה את הנושא ונמצאת על שולחנה של הכנסת.

קצת נתונים

לפי ה-crodfunding industry report, מימון המונים בתצורה של הלוואת הון, או של השקעה, מתאימים יותר למוצרים אלקטרוניים, משחקי מחשב, סרטים, מוסיקה או ספרות. יותר מ-80% מהקמפיינים שגייסו כסף בתצורה זו גייסו יותר מ-$25,000.

גיוס מבוסס תרומה או מימון בתמורה (הזמנה מראש וכיו"ב) מתאימים לקמפיינים חברתיים, מיזמי אמנות. באופן כללי ניתן לומר שהיקף הגיוס בתצורה זו נמוך יותר, 2/3 מגיוסי הכסף בתצורה זו גייסו פחות מ-$5,000

היקף הזמן, הדרוש להשלמת הגיוס (בהנחה ואכן מגיעים ליעד הגיוס הרצוי) מתואר בגרף הבא:

משך הזמן מהשקה להשלמת הגיוס
לחץ להגדלה

ניתן לראות כי פרוייקטי הלוואה, דורשים את הזמן הקצר ביותר מההשקה עד להגעה ליעד הגיוס, ממוצע של כ-5 שבועות, בעוד יתרת סוגי הגיוסים נעה סביב 8-10 שבועות.

יזמי הסטארט-אפ עדין לא שם

מימון המונים מתאים לסוגים מסויימים של פרוייקטים, בעיקר לפרוייקטים יצירתיים, אמנות, מיזמים קהילתיים וכיו"ב. חברות היי-טק רגילות עדין לא יכולות להמיר את מודל המימון הרגיל דרך קרנות הון סיכון, angels, וכדומה במודל מימון ההמונים. נכון להיום רק חלק זניח מהמיזמים שזוכים למימון המונים הן חברות סטארט-אפ (Hemer 23). עדין ישנן סוגיות משפטיות לפתור, גם אפשרויות השיווק, ו"חיבור" של הציבור למיזמים שעשויים לכלול טכנולוגיה מסובכת, מוגבלים מאוד. רמת העניין והיכולת של הציבור להתחבר לפרוייקטים כאלה, לדעתי נמוכה מאוד. אולם עדין יש מקום למימון המונים במיזמי היי-טק, בעיקר בשלבים הראשונים, כשהיקף ההון הדרוש לא גבוה, והציבור יכול להשתתף במיזמי היי-טק שונים. הציבור יכול אפילו לבנות פורטפוליו של השקעות במספר פרוייקטים שונים, על-ידי כך לפזר את ההון, להקטין סיכון, ולהגדיל סיכוי שהצלחה של מיזם כלשהו תצדיק את ההשקעה גם במיזמים הכושלים.

מה הסיכוי להצליח?

מחקר שבדק את הקשר שבין רשתות חברתיות וגיוס מוצלח (Hekman & Brusee) מצא שהסיכוי להגיע לסיום מוצלח של הגיוס הוא קצת פחות מ-50%. אחוז ההצלחות קיים כמעט בכל קטגוריות הגיוסים השונות, כלומר כמעט מחצית מהיזמויות מגיעים למימוש מוצלח. אחוזי הצלחה גבוהים יותר נרשמים במיזמי תיאטרון, מחול, מוסיקה – האחוזים עולים יותר קרוב ל-60% ואף מעבר לזה. במיזמי טכנולוגיה, משחקים, אפנה, עיצוב, האחוזים יורדים לבערך שליש. בקטגוריות סרטים, אוכל, האחוזים באזור 50%.

הסיכוי לגיוס מוצלח כתלות בסוג המיזם (מקור: Hekman & Brusee)

מחקר: אחוזי הצלחה בגיוס כספים במימון המונים
לחץ להגדלה

בשולי הדברים

נכון להיום בארץ אין מיזמי השקעה באמצעות crowdfunding, בשל בעיות רגולטוריות שציינתי לעיל – הצורך בפרסום תשקיף כאשר פונים לציבור בלתי מסויים. מאידך, כיום זירת ה-crowdfunding פרוצה לגמרי. כל מי שמעוניין מקים פלטפורמה שמסייעת לגיוס כספים. כל מי שרוצה לגייס כסף עושה זאת בין באמצעות facebook, בין תוך שימוש בפלטפורמות הבודדות שיש בארץ. העובדה שהשוק לא מוסדר אינה בהכרח בעייתית, שכן היא לא יוצרת חסמים לפעילות של פלטפורמות שונות בשוק הזה. מאידך רגולציה של התחום תגדיל את אפשרויות הגיוס של יזמים ויתכן שתפתח את השוק גם למיזמי היי-טק קונבנציונאליים. כפי שהצעת החוק היום מנוסחת, היא מציבה רף של דרישות הון, ביטוח, פיקוח ודיווח על פלטפורמות הגיוס השונות, מה שיקטין מאוד את השחקנים, ואת האפשרות של השוק הזה לגדול. ראוי כי בתהליך החקיקה יושם דגש על איזון ראוי בין הצורך לשלוט בשוק ולבקר את פעילותו, לבין הצורך של השוק הזה לצמוח באופן עצמאי, כפי שהיה עד עכשיו, כאשר צמיחה זו היא אחד המאפיינים המרכזיים של שוק מבוזר זה.

תהליך הגיוס באמצעות crowdfunding (מקור: Alexander, 31)

תהליך הגיוס באמצעות מימון המונים
לחץ להגדלה

 סרטון שמסביר מה זה crowdfunding

מקורות:

  1. Crowdfunding Industry Report, may 2012, Abridged Version, http://creationetfinancement.files.wordpress.com/2013/01/crowdfunding-industry-report.pdf (crowdfunding industry report)
  2. Joachim Hemer, A Snapshot on Crowdfunding, 2011, Fraunhofer Institute for Systems and Innovation Research ISI Competence Center, http://www.isi.fraunhofer.de/isi-media/docs/p/de/arbpap_unternehmen_region/ap_r2_2011.pdf (Hemer)
  3. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – מימון חברתי לעסקים), התשע"ג–2013
  4. Franciscus Alexander ter Kuile, The State of Crowdfunding: A Review of Business Models and Platforms, 2011, http://futureideas.eu/wp-content/uploads/2013/01/Frank-ter-Kuile_The-state-of-crowdfunding.pdf (Alexander)
  5. Erik Hekman, Rogier Brussee, Crowdfunding and Online Social networks, http://www.crossmedialab.nl/files/Hekman-Brussee2013-Crowdfunding-and-Online-Social-networks.pdf (Hekman & Brussee)
שייך לנושאים: כללי


9 − שלוש =