שם הכותב: תאריך: 20 פברואר 2014

"מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית מאוד, כאשר חמש קבוצות בנקאיות עיקריות השולטות ב-93% מהנכסים בענף, ושני הבנקים הגדולים מחזיקים ב- 57% מהנכסים כאמור. בצד זאת, קיימות אינדיקציות לכך שהבנקים גובים ממשקי הבית מחיר הגבוה מהמחיר התחרותי." הדברים הללו נכתבות בדו"ח ועדת טרכטנברג, שהוקמה לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011.

המערכת הבנקאית

השימוש במערכת הבנקאית מתבטאבשני היבטים עיקריים – אשראי, ופעילות השקעות (בד"ר מדובר בהשקעות בניירות ערך ומוצרים פיננסיים, אולם לא בהכרח). בגין שני היבטי פעילות מרכזיים אלו, גובה המערכת הבנקאית, שני סוגים של עלויות: עמלות – עמלות עו"ש ועמלות לפעולות בניירות ערך; ומרווח אשראי – הפער בין הריבית שאנו מקבלים על הפקדונות לריבית שאנו משלמים על ההלוואות. לבנקים פעילות נוספת והיא פעילות כרטיסי האשראי.

העמלות בבנקים, נדון בועדת חקירה פרלמנטרית, במסקנותיה ציינה הועדה כי "הוועדה הגיעה למסקנה שרמת התחרותיות במערכת הבנקאות בישראל נמוכה בהשוואה למדינות המערב, ושחוסר התחרותיות מאפיין בעיקר את מגזר הבנקאות הקמעונאית", לאור זאת, ציינה הועדה כי "העמלות הבסיסיות של הבנקים המושתות על משקי הבית בישראל גבוהות במידה ניכרת מהממוצע במדינות המערב במונחי הכנסה לנפש. אפשר לומר כי משקי הבית בישראל משלמים "עמלת חוסר תחרות" ברכישת שירותים בנקאיים."1 ועדת החקירה הפרלמנטרית, ביצעה רפורמה מקיפה במבנה עמלות הבנקים, צמצמה את כמות ואת היקף העמלות.

היבט נוסף של השירות הבנקאי, הוא מרווחי האשראי. מחקר שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בחן את מרווח האשראי הבנקאי, המחקר הראה שבסיכום כללי, מרווח האשראי בארץ נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, וגבוה במעט (כחצי אחוז) מהממוצע במדינות המפותחות.2 

השוואה בינלאומית - מרווח ריבית

רק שהסיכום הכולל יכול קצת להטעות, שכן הוא מורכב ממגזרי פעילות שונים, שביניהם יש הבדל משמעותי במרווחי האשראי, כפי שניתן לראות מהטבלה הבאה, מאותו המחקר, כך שניתן לומר שהיעדר התחרות הבנקאית, משפיע בעיקר על משקי הבית, ועל מגזר העסקים הקטנים:

מרווח ריבית לפי מגזר פעילות

היעדר התחרות במערכת הבנקאית, הביא להקמת ועדה נוספת – הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות (שכונה ועדת זקן). מסקנות הוועדה כללו שורה של המלצות להגברת התחרות בין הבנקים הקיימים, ואולם, אחת ההמלצות דיברה על הקמת בנק חדש, לרבות בנק אינטרנטי, או אגודת אשראי – Credit Unions. בנוגע להקמת אגודות אשראי אלו, העריכה הועדה כי "הקמה של אגודת אשראי ת תרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית שכן מבנה העלויות המצומצם של גוף כזה והאופי החברתי שלו מובילים לכך שהשירותים הניתנים לחברים בו הם בתנאים טובים יחסית. אגודה כזו עשויה למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי (למשל, סטודנטים) וכך להוביל בעקיפין לשיפור התנאים עבור אותו קהל לקוחות במערכת הבנקאית."3

 בנק חברתי בישראל

לתוך הואקום הזה, נכנס מיזם הבנק החברתי הישראלי. המיזם, מתעתד להקים בנק שהחברים בו יהיו גם הבעלים. לצורך כך הוקמה אגודה שיתופית. מי שירצה לפתוח חשבון בבנק, יידרש להפקיד סכום חד פעמי של 3,000 ש"ח. מתוך סכום זה, יוקצו לטובת הפעילות השוטפת של ניהול הבנק, סך של 1,000 ש"ח, ואילו 2,000 ש"ח יוקצו לטובת בסיס ההון של הבנק שיאפשר מתן הלוואות. "תהליך ההקמה של הבנק הוא תהליך מאוד מורכב", אומרת  אירה פרידמן, ראש מטה ההקמה, ומי שאמורה להיות מנכ"ל הבנק לכשיחל את פעילותו, בהרצאה באוניברסיטת תל-אביב, "בהתחשב בעובדה שלא הוקם בנק חדש בארץ במשך 50 או 60 שנה, ולכל זה צריך להוסיף את המורכבות של בנק חברתי".

היבט ראשון של המורכבות, הוא הליך גיוס הכסף. רק לאחרונה ניתן לאופק – האגודה השיתופית שמקימה את הבנק, פטור מהרשות לניירות ערך מהגשת תשקיף, שכן גיוס הכסף נעשה על-ידי פנייה לציבור, ולפי חוק ניירות ערך, פנייה כזו, מחייבת הגשת תשקיף. יש היבטים רבים של חקיקה שנידרשת, אולם לדברי פרידמן, הם נהנים מתמיכה של שר האוצר לפיד, ושל המפקח על הבנקים.

לבנק החברתי יש גם יתרונות לטענתה של פרידמן, בהיות הבנק מוקם מאפס – כך למשל הוא לא סוחב הסטוריה של מערכת מחשוב שנבנתה נדבך על נדבך.

הבנק מכוון את פעילותו לעסקים קטנים ובינוניים, ולפי החלטה שקיבל הבנק הריבית שהוא יעניק לפקדונות, ויגבה על הלוואות, לא ייגזר מהעושר הפיננסי של המפקיד, אלא יהיה אחד לכל המפקידים והלווים. החלטה זו עשויה להדיר את רגליהם של הלקוחות בעלי העושר הפיננסי המשמעותי, שנהנים במערכת הרגילה מתנאים מועדפים, אולם לדברי פרידמן, מבחינתה זה יתרון, שכן זה מגדיל את הפיזור של הבנק בהגדלת בסיס הלקוחות שלו.

לגבי מניות הבנק, אומרת פרידמן, כי לקוח יכול לרכוש יותר ממניה אחת, אולם לכל בעל מניות תהיה זכות הצבעה אחת, וכמות המניות העודפת לא תאפשר עדיפות בזכויות ההצבעה. המניות לא יחלקו דיבידנד, לא ייסחרו בבורסה, ולא ניתן יהיה להעביר את המניות. ההיקף המינימלי להתחלת הפעילות הוא 33 א' חברים אומרת פרידמן, מה שייאפשר הון עצמי מינימלי של כ-70 מיליון שקל לפעילות הבנק.

הבנק נותן בשורה צרכנית חברתית. לדברי פרידמן, הבנק מחוייב לחבריו, ולא לבעלי מניות, לאור זאת הבנק יגבה עמלות הוגנות, לקוחות הבנק ייהנו ממרווחי אשראי סבירים, ותנאי ההעסקה בבנק יהיו סבירים והוגנים. לדבריה אין בכוונתם להיכנס לתחום המשכנתאות בארץ, שכן בתחום זה מתקיימת תחרות במערכת הבנקאית, (כפי שניתן לראות גם מטבלת מרווחי האשראי, מרווח האשראי במגזר המשכנתאות הוא 0.8%, הנמוך בכל המערכת הבנקאית), כמו-כן הבנק החברתי לא יוכל להיות חבר בורסה, אולם יוכל להעניק ייעוץ השקעות.

להערכת פרידמן, תחילת פעילות הבנק החברתי הראשון אמורה להיות עוד כשנתיים מהיום, בינתיים רכשו קצת מעל לאלף מניות באגודה השיתופית.

 

 


1 דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין עמלות הבנקים, עמ' 8

2 תיאור וניתוח פערים ומרווחים של הריבית הבנקאית בישראל ובמדינות המפותחות, מוגש לועדת הכלכלה על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמ' 15.

3 תמצית דוח הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, עמ' 19.

שייך לנושאים: כללי, מימון


× 9 = ארבעים חמש