שם הכותב: תאריך: 28 יולי 2015

בשנים האחרונות מנהל בנק ישראל ובכירים במערכת הבנקאית, הליכים להסדרת איגוח משכנתאות והלוואות והנפקתן במכשיר הנקרא MBS-Mortgage Backed Security. הקולות בעד המהלך הולכים וגוברים, באופן תמוה יש לומר, דווקא עכשיו כשמשקי הבית בישראל נמצאים על הר חובות של למעלה מ-450 מיליארד שקלים (כ- 75% מתוכם למשכנתא) ובסביבת הריבית הנמוכה ביותר שהייתה אי פעם במדינה. הסיכון בחוב העצום הזה מנוסח היטב באחד מדו"חות היציבות הפיננסית האחרונים של הבנק : "למערכת הבנקאית חשיפה גבוהה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, והדירות מהוות חלק מרכזי בתיק הנכסים של משקי הבית. על כן, כפי שציין גם הדו"ח הקודם, המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מזעזוע (מקומי או חיצוני) שיוביל לעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים". על אף היותו חרד לסיכון לו חשופה המערכת הבנקאית, בנק ישראל לא עתיד לייצר מהלך לצינון השוק. אדרבא, הוא יוזם מהלך אשר יעביר את הסיכון מהבנקים (נותני המשכנתאות) אל המשקיעים, הלוא הם קרנות הפנסיה של כולנו. בסקירה זו אציג לפניכם הסבר קצר על תהליך האיגוח, מעט ממצאים ממשבר הסאב-פריים ונתונים נוספים במטרה לשפוך אור על הסיכונים הכרוכים במהלך זה.

מהו איגוח ?

איגוח הוא  תהליך הפיכת זרם של תקבולים עתידיים לאג"ח. מקורו של אותו  זרם התקבולים אותו נהוג לאגח הינו לרוב במשכנתאות (למרות שישנם מכשירים בהם מאגחים גם הלוואות כלליות), ומכאן השם 'איגוח משכנתא'. בדרך זו הבנק יכול לאחד עשרות ומאות מיליוני שקלים בעלי מאפיינים זהים (כגון מח"מ, גובה הריבית וכו'). לאחר מכן מוכר הבנק את האג"ח שנוצר לגוף תפעולי מסוים (SPV), שכל מטרתו היא שמירה על אינטרס המשקיעים, ומשם מכירתו של האג"ח לידי המשקיעים.

לאיגוח ישנם  יתרונות רבים. הוא יוצר תחליף חשוב לאשראי בנקאי ועשוי להקל על הבנקים בזמנים של מחנק אשראי. עוד יתרון לאיגוח הוא שמרבית הסיכון נובע מהסבירות שההלוואות לא ישולמו בזמן בניגוד לאג"ח קונצרני למשל, שחשוף לסיכונים נוספים כמו איכות הניהול, סיכונים תפעוליים וכו'. בנוסף, לאיגוח יתרונות גדולים מבחינת הלימות ההון, בעוד המשקיעים נהנים מפיזור השקעה, עיקרון חשוב בהשקעות, שכן מדובר בהמוני משכנתאות אשר בימי שלום אינן תלויות האחת בשניה.

אם כך, מדוע להתנגד לעסקאות איגוח ?

האיגוח, עומד בלב משבר הסאב-פריים.

מרגע שהבנק מכר את ההלוואות שלו הוא למעשה מוכר את הסיכון שלו הלאה אל המשקיעים. הם אלו שנושאים כעת בסיכון של חדלות פרעון. כאן בדיוק מתעוררת בעיית הסיכון המוסרי (Moral Hazard). הבנקים, אשר מבחינתם יאגחו את ההלוואה תוך זמן קצר ולא ישאו בסיכון האשראי, החלו להעניק הלוואות ללווים ברמת סיכון גבוהה (sub-prime). שוק הנדל"ן בארה"ב תפח במהירות כמו גם נפח עסקאות האיגוח והגיע לממדי ענק. כאשר הריבית החלה לעלות, אותם לווים בדירוג נמוך לא עמדו בהחזרי המשכנתא וכך פרץ המשבר. קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ומוסדיים שונים בעולם שראו בעסקאות האיגוח מכשיר בטוח, מחקו מיליארדים מהמאזנים שלהם והעולם כולו שקע במיתון, ממנו בקושי הצליח להחלץ עד היום.

המצב המתואר מאוד מזכיר את המצב היום בארץ. נזכיר שרק לפני מספר שנים החל בנק ישראל להגביל את גובה מימון המשכנתא שניתן ללווים כמו גם את מרכיב הריבית המשתנה בתוך ההלוואה. כאן המקום גם להזכיר ששוק ההון בארה"ב הוא משוכלל וחדשני ביותר. הפיתוחים הטכנולוגיים המואצים של השנים האחרונות יצרו כלים פיננסיים מתקדמים ומורכבים מאוד, כגון נגזרים על עסקאות איגוח, איגוח כפול (Squared MBS ) וכו', אשר ברוב המקרים הסיכונים האמיתיים הגלומים בהם לא הובנו לעומקם ע"י המשקיעים והרגולטורים.

אז מה מתכוונים לעשות בכל זאת על מנת למנוע את בעיית הסיכון המוסרי בעסקאות איגוח ?

בוועדות השונות אשר דנות בנושא, טוענים שלקחי המשבר של 2008 עמדו לנגד עיניהם  וכי הם אימצו את מרבית התיקונים שנעשו בתחום בעולם.

money

בין היתר הוחלט שהיקף עסקאות האיגוח לא יעלה בתחילה על 6% מתיק המשכנתאות. כמו כן, הבנק יחויב בהחזקה של 10% מערך ההלוואה. בנוסף המפקח עתיד ליצור סטנדרטיזציה וקריטריונים בתהליך האיגוח על מנת להגביר את הפיקוח על הבנקים ולמנוע  מהם  מימוש של סיכונים מוסריים.

בשלב זה לא ניתן לדעת האם 10% מספיקים בשביל להבטיח יציבות בזמנים של כשל.

לא ברור מדוע דווקא עכשיו, כשמשקי הבית יושבים על הר של חובות, פועל בנק ישראל להוציא לפועל מהלך מסוכן שכזה. במו ידיו בנק ישראל מסיט את הסיכון מהבנקים כל כספי הציבור. יהיה מעניין לשמוע מה יטענו אז מקבלי ההחלטות.

אל תגידו לא ידענו !!!

שייך לנושאים: אגרות חוב, בנקים, כללי, מימון

3 תגובות עד כה.

  1. מאת דורון:

    תודה על המידע. לא נראה שמשבר 2008 בארה"ב יכול להתרחש כאן אצלנו בארץ, אבל אף פעם אי אפשר לדעת :)

  2. מאת עידן:

    הסיכונים במהלך כזה פשוט מטורפים.
    מעניין מה היה אומר על מהלך כזה ביבי כשר אוצר.

  3. מאת נעמה:

    אני מאוד מקווה שאנחנו לא לפני משבר נוסף



− 1 = שבע